רחוב הנביאים - אדריכלות ורכילות

רחוב הנביאים, שכינוייו הם גם "רחוב הקונסולים" ו"רחוב בתי החולים", נבנה במחצית השניה של המאה ה-19, עם היציאה מחומות העיר העתיקה. לרחוב צביון קוסמופוליטי משום שנבנה ע"י נציגי מדינות נוצריות, ביניהם רוסים, צרפתים, איטלקים, גרמנים, אתיופים ואנגלים. יוזמת הבנייה על ידי המעצמות נבעה מרצונן לתפוס חזקה בשטח שיתפנה בקרוב, על רקע חולשתה של האימפריה העותמאנית (שכונתה "האיש החולה על הבוספורוס") לאחר 400 שנות שליטה. נבנו מבני ציבור גדולים, כגון בתי חולים ובתי ספר יחד עם בתי פאר פרטיים. הבנייה הייתה באיכות משובחת ועל כן נשאר הרחוב ברובו כפי שהיה. ברחוב הנביאים גרו שמנה וסלתה של הישוב: סופרים, רופאים, ציירים ומנהיגי הישוב. אנו נטייל בין הבתים המפוארים ונשמע סיפורים על "האיש עם הפלרינה", בוריס שץ מייסד בצלאל, על העיוור שראה את ירושלים טוב יותר מכל אדם אחר בעיר, הוא מורה הדרך אברהם לונץ שייסד כאן את בית חינוך העוורים הראשון, על לאה אבוג'דיד היפה בבנות ירושלים שנישאה לבנו של אליעזר בן יהודה, איתמר בן אב"י, אחרי שאיים מעל דפי העיתון שערך כי יתאבד אם לא תנשא לו. כמו כן נספר על הציירת אנה טיכו, שלפי דברי הסופר עגנון בחר בעלה במקצוע רפואת העיניים, רק כדי שיוכל לפקוח עיני אנשים לראות את ציוריה היפים. נספר גם על רחל המשוררת, קונרד שיק הארכיטקט והרב קוק שגם הם גרו ברחוב. ביקור ברחוב משלב מראה עיניים מרהיב ומעניין מלווה בסיפורי חיים פיקנטיים ומעוררי דמיון.

חזרה לעמוד הקודם